כותבים לליאור ❤︎
13/11/23
ליאור שלנו היקרה והאהובה,
חיים שלי,
לא ניתן לדבר עלייך בלשון עבר. אנו מרגישים שאת איתנו כל הזמן.
ילדה עם לב זהב ובעלת נתינה אין סופית
יפה מבפנים ומבחוץ.
אומרים שאלוהים לוקח את הטובים ביותר
עכשיו אני יודעת שזה נכון - אין ספק.
נרצחת ביום שבת, שמחת תורה במסיבה ברעים.
לא נתפס שעברו 38 ימים מהיום בו יצאת לעבוד בהפקת המסיבה ולא שבת.
הבשורה הובילה לשבר גדול בבית.
כאב לא מובן, התמודדות בלתי אפשרית ולא נתפסת. הדמעות זולגות מעצמן כל הזמן.
יפה שלי, בלוויה, כולם הגיעו ללוות אותך בדרכך האחרונה, אלפי אנשים למרות המלחמה.
דיברו כמה היית נשמה טהורה
בחורה מיוחדת במינה.
את זה אנחנו כבר ידענו, אך לא ידענו כמה השפעת על אחרים ולכמה הצלת את החיים.
המונים מגיעים משפחה, שכנים, חברים וגם החברים שלך
שלא עוזבים אותנו לרגע.
עוטפים, מחבקים, בוכים
וביחד מנסים למצוא נחמה.
ליאורי, אנחנו מבקשים מימך סליחה
סליחה על כל הפעמים שנדנדו, הערנו, דאגנו יותר מידי. הכל היה למענך
ולמרות הכל, לא הצלחנו לשמור ולהגן עלייך
נקטפת בגיל 22.5 בחורה צעירה
אנו לא יודעים איך נפרדים
כשאת רק בתחילת החיים.
ליאורי שלי, השארת חלל גדול בלבנו ובלב רבים,
תמיד נזכור אותך כאחת שמבלה, נהנת, מחייכת ומלאת שמחת חיים.
אך אל תדאגי ילדה שלי, כמו שנעם חורב - Noam Horev כתב:
״ עוד נחזור להיפגש, להסתכל שוב בעיניים
יש פקק תפילות כבד בנתיב של השמיים
אבל החוט הדק בינינו אף פעם לא נקרע
עוד נצחק שם על הכל, לא תהיה לנו ברירה״
״ ובינתיים ניפגש בחלומות
אני איתך בכל שעה, בכל הנשימות…״