כמו כולם גם אני מנסה להמשיך בחיים מהתקופה הנוראית הזאת אבל פוגשת אותך בכל פינה גם בדברים הכי קטנים. אתמול התאמנתי בחדר כושר וכשהיה לי קשה נזכרתי בשיעורי ספורט שבזכותך הפכו לזמן הכי טוב בשבוע. נזכרתי איך את וטאקו מנסות לשכנע את סיגל שנעשה משהו אחר במקום להתאמן, מציעה איזה משהו מצחיק וסיגל חצי זורמת אבל לא מוותרת לנו וגורמת לכולנו להתאמן.
ליאור בשבילי תמיד תהיי האיזון המושלם בין צחוקים ועומק, מישהי שנלחמת על הדברים שחשובים לה אבל גם מפיצה אור וצחוק לכל מי שסביבה.
זה עצוב להגיד אבל לפעמים אתה מבין כמה בנאדם היה חלק משמעותי בחיים שלך ברגע שהוא כבר אינו. אז חשוב לי לומר לך תודה על מי שהיית עבורי ומקווה להפיץ את הטוב שלך כמה שיותר